כבוד אחרון

כתבתו של אלי אשכנזי שפורסמה באתר וואלה (26.7.2015) מתארת את סגירת בית הקברות לחיות "גן המלאכים", שפעל במושב עין איילה שבחוף הכרמל.
בעלי חיות רבים, ששילמו סכומים של כ־1,000 ₪ לקבורת כלביהם וחתוליהם במקום, הופתעו לגלות כי המתחם ייסגר ולא יתוחזק, לאחר שבעלי המקום מכרו את המשק ועזבו את השטח.

עבור בעלי החיות, שסמכו על בית הקברות לחיות מחמד כפתרון קבע, ההודעה על הסגירה הייתה מכה קשה.
רבים מהם סיפרו כי לא נמסרה להם הודעה מסודרת, וכי נודע להם על כך במקרה או בשלב מאוחר.
מירי האובן, שבחרה לקבור את כלבתה פזית במקום מחשש שבאזור מגוריה יבנו בעתיד, אמרה בכאב כי לא העלתה בדעתה שהקבורה עלולה להיות זמנית: "לו הייתי יודעת שזה לא לנצח, לעולם לא הייתי קוברת שם".

שונית ביניאט, שאיבדה את החתול ג'ייד, הביעה אף היא זעזוע מהידיעה כי הקבר יועבר: "אני לא יודעת מה לעשות, לאן אעביר אותו. זה עצוב ומכעיס מאוד".
גם בעלי חיות נוספים העידו כי המקום לא תוחזק כראוי עוד קודם לסגירה, ולא פורסמו הודעות ברורות על הפסקת פעילותו.

בעלי בית הקברות טענו מנגד כי הודיעו מראש והציבו שלט על הסגירה, והציעו להעביר את הקברים למתחם חלופי בבית ינאי.
עם זאת, הם הבהירו כי מעולם לא התחייבו שהמקום ישמש לנצח, וכי לא ניתן להבטיח זאת משום שהפעילות נעשתה בחצר משק פרטי.

אשליית "הנצחיות" בבתי קברות לחיות בישראל

הסיפור של "גן המלאכים" ממחיש שוב את הבעיה המהותית: רבים מהבעלים מאמינים שבתי קברות לחיות הם מקומות מוסדרים ובטוחים, אך בפועל מדובר ביוזמות פרטיות התלויות בבעל הקרקע.
כאשר הקרקע נמכרת, הבעלים עוזבים או השימוש אינו תואם את הייעוד החוקי, הקברים עלולים להינטש, להיפגע או להיעקר.

חשוב להבין: לא משנה אם הקרקע פרטית או מוחכרת מהמנהל, לכל קרקע יש ייעוד חוקי, ושימוש שלא על פי הייעוד (כמו קבורה על שטח חקלאי) עלול להוביל לסגירה ולאובדן הקברים.

"כבוד אחרון" – פתרון מכבד עם שקיפות מלאה

ב"כבוד אחרון" אנו מציעים שירותי קבורה לחיות מחמד בבית קברות לחיות בצפון, במטרה להעניק פתרון מכובד ונגיש למשפחות.
עם זאת, חשוב לנו להבהיר מראש את המצב החוקי והמציאות בשטח, כדי למנוע אשליות או אכזבות בעתיד.
אנו מאמינים שפרידה מחיית מחמד צריכה להתבצע מתוך שקיפות מלאה, כך שתדעו מראש מה צפוי ותוכלו לקבל החלטה מודעת ומכבדת עבור ידידכם האהוב.