רבים מבעלי כלבים וחתולים חשים צורך עמוק להיפרד בכבוד מידידם האהוב, שהיה חלק בלתי נפרד ממשפחתם במשך שנים.
למרבה הצער, הפתרון המוסדר היחיד הקיים כיום בישראל הוא העברת גופת חיית המחמד למתקן כילוי, שם היא עוברת תהליך מחזור שזה פתרון טכני, חסר רגש וחסר כבוד.
כתוצאה מכך, בעלי חיות רבים נאלצים לפנות לאפשרויות אחרות כגון: קבורה בחצר הבית, בטבע או בבתי קברות פרטיים לחיות מחמד.
אפשרויות אלו אינן אפשרויות מוסדרות בחוק ויש שחוששים ומעוניינים לדעת מה השלכות האפשריות של קבורת חיית מחמד במקומות אלו ומה גובה הקנס הצפוי למי שקובר את כלבו בחצר, בטבע או בבית קברות לחיות.
להלן, מידע מפורט על האחראים מבחינת החוק בכל אפשרות ועל הקנס הצפוי.

תמצית המידע על האחרים והקנסות האפשריים

• קבורה בטבע – האחריות על האדם שמבצע את הקבורה; קנס של 1,000–3,000 ₪ (יותר במקומות רגישים או בעבירה חוזרת), ותאגידים חשופים לקנסות גבוהים יותר.
• קבורה בבית קברות לחיות מחמד על אדמת רמ"י – האחריות על המפעילים; קנסות מנהליים של עשרות עד מאות אלפי ₪, כתבי אישום, צווי הריסה ואף ביטול חוזי חכירה.
• קבורה בבית קברות לחיות מחמד על אדמה פרטית – האחריות על בעלי הקרקע והמפעילים; קנסות מנהליים גבוהים, כתבי אישום פליליים, צווי הפסקת שימוש והריסה.
• קבורה בחצר פרטית – האחריות על בעל החצר; החוק אומנם אוסר על קבורה כזו אך בפועל אין אכיפה.

קבורה בטבע או בשטח פרטי ללא רשות

קבורת כלב או חתול בטבע, או בשטח פרטי של אדם אחר ללא אישור, מהווה עבירה על פי חוק שמירת הניקיון ועבירה זו מוגדרת כהשלכת פסדים או פגרים ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד.
גובה הקנס משתנה בהתאם למספר גורמים: זהות המבצע (אדם פרטי או תאגיד), תדירות העבירה, ואופי המקום שבו בוצעה הקבורה. להלן פירוט הקנסות (מקור המידע):

• אדם פרטי: 1,000 ש"ח
• תאגיד: 3,000 ש"ח
• אדם פרטי במקום רגיש: 3,000 ש"ח
• תאגיד במקום רגיש: 6,000 ש"ח
• אדם פרטי בעבירה חוזרת: 2,000 ש"ח
• תאגיד בעבירה חוזרת: 4,000 ש"ח

הגדרת "מקום רגיש": גן לאומי, שמורת טבע, אתר הנצחה, אתר ארכיאולוגי, חוף ים, מקור מים (כגון נחל או מעיין), או שטח הסמוך למקור מים.

קנסות והשלכות על הקמת בית קברות לחיות מחמד על קרקע של רמ"י ללא היתר

הקמה והפעלה של בית קברות לחיות מחמד על אדמות המינהל (רמ"י) ללא אישור נחשבות לשימוש בלתי חוקי בקרקע חקלאית.
פעילות זו מוגדרת כשימוש אסור וחושפת את המפעילים לסנקציות משמעותיות, כגון:

• קנסות כספיים גבוהים: קנסות מנהליים בסכומים של עשרות עד מאות אלפי שקלים, לעיתים על בסיס יומי.
• הליכים פליליים: כתב אישום, הרשעה, קנסות כבדים וצווי הריסה.
• סנקציות מרמ"י: ביטול חוזה חכירה, דרישה לפינוי הקרקע וחיובים כספיים נוספים.

דוגמאות לאכיפה בישראל:

בתי קברות פרטיים לחיות מחמד שהוקמו על אדמות רמ"י ללא היתר נסגרו בעקבות הליכים משפטיים:

• בית הקברות בבית ינאי: הוקם על קרקע חקלאית ללא אישור, נסגר בצו בית משפט, והמפעילים הורשעו וחויבו בקנסות משמעותיים ובצווי הריסה. בעלי חיות מחמד שרכשו חלקות קבורה נותרו עם הפסד כספי ואובדן רגשי.
• בית הקברות בעין ורד: פעל ללא הסדרה תכנונית, הופסק בצו בית משפט, והבעלים איבדו את האפשרות לבקר בקברי חיות המחמד שלהם, ללא ודאות לגבי עתידם.

השלכות על הציבור: האחריות המשפטית והקנסות מוטלים בעיקר על מפעילי בית הקברות, ולא על מי שקובר את חיית המחמד שלו. עם זאת, לקוחות עלולים להרגיש חוסר ודאות בנוגע לעתיד הקברים.

קנסות על הקמת בית קברות לחיות מחמד על קרקע פרטית ללא היתר

אנשים רבים סבורים בטעות כי הקמת בית קברות לחיות מחמד על קרקע פרטית אינה כרוכה בבעיות, בניגוד לקרקע של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).
עם זאת, הקמת בית קברות כזה ללא היתר נחשבת לשימוש אסור בניגוד לייעוד התכנוני של הקרקע. פעילות זו חושפת את מפעילי בית הקברות לסנקציות מגורמי האכיפה, כגון הוועדה המקומית לתכנון ובנייה והיחידה הארצית לאכיפה במקרקעין. הסנקציות כוללות:

• קנסות כספיים גבוהים: קנסות מנהליים הנעים בין עשרות לעשרות רבות של אלפי שקלים, בהתאם להיקף השימוש הבלתי חוקי.
• הליכים פליליים: כתבי אישום שעלולים להוביל לקנסות נוספים ואף לעונשי מאסר על תנאי.
• צווי הפסקה והריסה: הוראות להפסקת הפעילות ולפירוק המתקנים שהוקמו בשטח.

האחריות המשפטית והקנסות מוטלים אך ורק על מפעילי בית הקברות.
בעל חיית המחמד אינו חשוף להשלכות חוקיות כלשהן, אך הוא עלול לסבול מחוסר ודאות משמעותי בנוגע לעתיד הקבר, וכן מהפסד כספי ופגיעה רגשית ללא פיצוי או הגנה משפטית על השקעתו או על מקום מנוחת חיית המחמד.

שתילת עצים בבתי קברות לחיות מחמד – האם מדובר בשימוש חקלאי?

בבתי קברות לחיות מחמד נהוג לעיתים לשתול עץ לצד כל קבר, מתוך כוונה להציג את הקרקע כמיועדת לשימוש חקלאי.
עם זאת, שתילת עצים אינה הופכת את השימוש בקרקע לחקלאי, אלא נתפסת כתחבולה משפטית.
הרשויות ובתי המשפט בוחנים את מהות השימוש בקרקע ולא את המצג החיצוני.
בית קברות לחיות מחמד פועל כעסק מסחרי, הכולל מכירת חלקות וקבורה בתשלום, בעוד ש"שימוש חקלאי" מוגדר כפעילות המיועדת ישירות לייצור חקלאי, כגון גידול יבולים או בעלי חיים.
לפיכך, שתילת עצים אינה משנה את סיווג הקרקע כ"שימוש אסור", דבר שעלול להוביל לקנסות, צווי אכיפה ואף הליכים פליליים.

עם זאת, פסק הדין בפרשת בית הקברות לחיות מחמד בבית ינאי מלמד כי לשתילת עצים עשויה להיות השפעה אחרת. רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) דרשה לפנות את שרידי בעלי החיים ולאסור גישה למקום, אך החוכרים טענו כי עקירת השרידים תחייב עקירת עצי פרי בוגרים שניטעו מעל הקברים.
בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל את טענתם, קבע כי אין לפנות את השרידים והותיר את העצים והקברים במקומם , החלטה שאושררה בבית המשפט המחוזי. מכאן, אף ששתילת עצים אינה מהווה הגנה מפני תביעות על שימוש אסור בקרקע, היא עשויה לספק הגנה מסוימת לקברים עצמם מפני דרישות פינוי.

מהו הקנס על קבורת כלב בחצר פרטית?

בישראל, קבורת כלב בחצר פרטית אסורה על פי החוק, שכן היא נחשבת למפגע תברואתי וסביבתי.
האכיפה מוטלת על הרשויות המקומיות באמצעות פקחים ושירותים וטרינריים.
אגב, גם החזקת גרוטאות, פסולת או עשבייה פראית בחצר פרטית עלולה להוביל לקנסות, אם הדבר נתפס כמפגע תברואתי או סביבתי בעיני שכנים או פקחים.
עם זאת, קבורת כלב באדמה אינה נראית לעין ואינה מושכת תשומת לב, ולכן סביר להניח כי אכיפה יזומה בנושא זה נדירה.
למעשה, לא ידוע על מקרים שבהם נקנס אדם על קבורת כלב בחצרו.

לסיכום

בסופו של דבר, כל מי שמבקש להיפרד בכבוד מחיית המחמד האהובה שלו נתקל בדילמה מורכבת: מחד, החוק אינו מספק מענה מכבד ומוסדר, ומאידך, האפשרויות הקיימות עלולות להוביל לסיכונים משפטיים או לחוסר ודאות בנוגע לעתיד הקבר. המידע שלפניכם נועד להביא בהירות, כדי שתוכלו לקבל החלטה מושכלת, תוך שקילת כל ההיבטים – המשפטיים, הכלכליים והרגשיים.